מותגים שאנחנו מכירים ואוהבים דואגים להפוך כל רגע, כל מגע שיש להם עם העולם, לבמה שעליה אפשר לחוות את סיפור המותג. אם תאלס, אבי הפילוסופיה המערבית, טבע את המונח “הכול מים” – מבחינת אותם מותגים “הכל מדיה”.
הגישה ש”הכול מדיה” רחוקה מלהיות גישה פילוסופית. זאת גישה מעשית שבאה לתת לארגונים מענה לצורך עסקי לבנות מותג חזק ורווחי לאורך שנים. היא גם מבקשת להסתכל על מדיה בהסתכלות הרבה יותר רחבה מזו שעסקים נוטים אליה בדרך כלל. גישה זו גורסת שכל ממשק של הארגון עם העולם, כל נקודת מגע (touch point) של הארגון עם קהלי המטרה שלו – פנימיים וחיצוניים – הם מדיה. הקיר במשרד, המעלית, המוקד הטלפוני, השליח, החבילה, ה-SMS שמודיע ש’הזמנתך נקלטה’, דף השגיאה באתר, התור הארוך וכמובן המוצר והאריזה – כל אלה הם מדיה שניתן למנף ולספר באמצעותה את סיפור המותג.
תפיסת “הכול מדיה” צריכה להיות מהפכנית מבחינת הארגון. ברמה הטכנית היא מאפשרת למצוא הזדמנויות לא מנוצלות שנמצאות בכל מקום, כדי לקדם את המותג במקום (או בנוסף) לרכישת מדיה בכסף. אבל אימוץ מלא של התפיסה מבקש לשים את סיפור המותג בחזית ולהשתמש באופן שוטף בכל מה שהחברה עושה, כל מה שנמצא בבעלותה ובסביבתה ככלי להפצת הסיפור – עד שלא ניתן להבחין האם החברה משתמשת בסיפור המותג כדי לקדם את המוצר/השירות או שהסיפור כאילו ‘מנצל’ את המוצר ככלי להפצת מסרים.
איך מאמצים את הגישה הלכה למעשה?
דבר ראשון, מחדדים את סיפור המותג. הקדישו מחשבה על מה המשמעות שלו עבור קהלי המטרה שלכם, מה זה אומר להם ואיך זה בא לידי ביטוי בחיים שלהם.
עכשיו תפרטו את כל נקודות המגע שלכם עם כל קהלי המטרה – פנימיים (העובדים בארגון, למשל) וחיצוניים. איפה המותג מתכתב עם הסביבה שלו? נסו להכין רשימה ארוכה ככל הניתן של נקודות ממשק, גם של נקודות מפגש שלא התייחסתם אליהן עד כה כאל מדיה.
לבסוף, הקדישו מחשבה יצירתית למפגשים אפשריים בין סיפור המותג והמשמעות שלו עבור קהלי המטרה לבין כל נקודות המגע שבהן תוכלו להעביר את הסיפור. יש לכם הזדמנות לפגוש את הקהל שלכם בהרבה מאוד ממשקים, בסיטואציות ובצמתי החלטה שונים. נצלו את המדיה הזאת בחכמה.
למאמר המלא של אלון וינפרס שהתפרסם בגלובס>>
