פיצוח והובלת המהלך: אלון וינפרס ועטרה בילר | קריאייטיב: משרד הפרסום טוויסטד
המדבר
במבט ראשון החיבור בין שתי מכללות – מכללת לווינסקי ומכללת ווינגייט – נראה לא רק מאתגר אלא כסוג של אילוץ. לימוד וחקירת עומק העלו ״מדבר״ שנובע מהתחושה כי רב השונה על הדומה. ואילו המכנה המשותף בין 2 מומסדות החינוך נתפס ככזה שמוליד מספר מצומצם וסופי של פתרונות אקדמיים אפשריים דוגמת ״מוזיקה ותנועה״, ״חינוך גופני וחינוך מיוחד״, וכדומה. כמו מדבר ששום דבר חדש לא צומח בו.
האגם (הסיפור)
ה’אגם’ מסמל את ההזדמנות שקשה לראות.
למרות ההתייחסות אל האיחוד כאל אילוץ, למדנו שקיימת משאלה בקרב רוב מובילי המרכז האקדמי להוביל אג׳נדה חדשה בעולם הפדגוגיה והלמידה. פה הבנו שהאיחוד הזה יכול לשמש דווקא הזדמנות. כאשר מתבוננים לא ב״ברזלים״, או ב״קומודיטי״ אלא בעולם הפדגוגי הערכי – רואים אידיאולוגיה משותפת. הסטת הזרקור מ״מה לומדים ומה מלמדים״ אל עבר ״כיצד מלמדים וכיצד אנחנו מאמינים שאנשים לומדים״ מובילה אותנו לזירה מעניינת ששמה ״למידה בעזרת התנסות״. גם לוינסקי וגם וינגייט מקדמים אג׳נדה חינוכית פדגוגית עמוקה של התנסות כאמצעי ללמוד ולהשתבח. אצל לוינסקי ההתנסות היא ״בשטח״, בבתי הספר, בעוד שבווינגייט ההתנסות תמיד היתה בקמפוס עצמו, במתקנים – אבל עבור שני המוסדות הוותיקים התנסות לשם למידה היא ׳גיבור הדרמה׳.
כדי להגיע לנרטיב צריך לשים לרגע בצד את המוצר הקונקרטי (להלן ה׳ברזלים׳) ולשאול – מהו התפקיד הכי משמעותי שאנחנו מקדמים באקוסיסטם? עבור המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט התשובה ברורה: למידה תוך כדי תנועה. וככה גם קראנו לנרטיב של המותג. למידה תוך כדי תנועה מקדשת את הניסוי והטעייה, את הלמידה שלא בהכרח על פי מערך השיעור ולא בהכרח בין כתלי הכיתה. למידה תוך כדי תנועה קוראת לפעמים דווקא אחרי שהשיעור הסתיים או שהשיעור עצמו עבר למקום לא צפוי, כזה שמחולל מחשבה. למידה תוך כדי תנועה היא ליבת המחקר שקם ונופל על ניסוי ועוד ניסוי ובעיקר – על היווכחות עצמית – ניסיתי, היעזתי, למדתי.
הקריאטיב בביצוע משרד הפרסום ‘טוויסטד’ לא רק תרגם את הנרטיב לפורמט קריאטיבי של קופי וארט, אלא שברור שהכותרת חייבת להישאל ולא להיאמר. ברוח הנרטיב ששולח אותנו להתנסות ולחוות, שואל קמפיין הביכורים של הנרטיב (שיועד ליום הפתוח במאי 2023) ״ אם לא נטעה איך נלמד?״ וגם ״ אם לא נשתנה איך נשנה?״ וגם ״אם לא נזייף איך נדייק?״. ועוד ועוד תהיות שצובעות את חווית הלימוד ב״תנועה״ המיוחסת לה.
במתמטיקה התנועה היא לאפשר לעצמינו לטעות. בנגינה עלינו לאפשר לעצמינו לזייף, בספורט עלינו להיות מספיק אמיצים לזנק ובאמנות עלינו לאפשר לעצמינו ללכלך את הידיים. כי רק דרך התזוזה והתנועה – נלמד ונלמד.
